הטבה ייחודית למחזיקי כרטיס מועדון מוצ'יקארד
מידע חשוב על מחלת גבהים
-
מחלת גבהים היא תגובה של הגוף לעלייה מהירה בגובה בעיקר לגבהים שמעל 2500 מטר.
-
בגבהים אלו אחוז ולחץ החמצן באוויר נמוך יותר ממה שאנו רגילים.
-
המחלה מסוכנת והתעלמות מתסמיניה יכולה לגרום למוות.
מה מרגישים?
גם חוויה של תסמין אחד עלול לרמז על מחלת גובה
על פי האתר של קופת חולים כללית עשויים לחוש אחד או יותר מהתסמינים הבאים: כאב ראש, בחילות, חוסר תיאבון, הקאות, סחרחורת, חולשה, קושי להירדם בלילה. https://www.clalit.co.il/he/lifestyle/travel/Pages/acute_mountain_sickness.aspx
במקרה זה אם יש ספק, אין ספק, לא לוקחים סיכון!!!
חשוב לזכור שעלייה בגובה אינה תמיד במהלך טיול או טרק. יכול לקרות שנוחתים מטיסה ישר במקום גבוה.
מה עושים?
אם נמצאים בשטח במהלך טיול - מתוך אתר קופת חולים כללית
-
לא ממשיכים לעלות! נשארים באותו גובה, מקפידים על שתייה ושמים לב מה קורה.
-
לוקחים כדור נגד כאב ראש - כדור רגיל, כמו אקמול או אספירין או סתם איזה אדוויל או נורופן (לא את כולם יחד)
-
אם המצב לא משתפר, או אם הוא מחמיר, יורדים! מומלץ לרדת לפחות 500 מטר (ועדיף לא בלילה וכשאתם נמצאים על מצוק...).
-
כאפשרות אחרונה, לוקחים כדור בשם דיאמוקס. לכדור יש תופעות לוואי ויש מינונים מומלצים והנחיות ללקיחתו.
-
אם אין ברירה, המקום מבודד, אי-אפשר לרדת והמצב מחמיר, אפשר לטפל בכם בתרופות נוספות. אבל בשלב הזה, כבר כדאי לנסות לארגן חילוץ.
אם אתם נמצאים בעיר – פנו את עצמכם במהירות לבית חולים
איך נמנעים?
מתוך אתר קופת חולים כללית
במידת האפשר
-
עולים רק בהדרגה! בגבהים שמעל 2,500 - 3,000 מטר מומלץ לעלות לא יותר מ־300 עד 600 מטר ביום ואז לשהות 24 שעות נוספות בגובה שאליו הגעתם.
-
מומלץ לישון בגובה נמוך יותר משיא הגובה שאליו הגעתם באותו יום.
-
רצוי לא לנחות בגבהים של יותר מ-3,000 מטר. אם אין לכם ברירה, ניתן לקחת כדור דיאמוקס (Diamox, Acetazolamide) שמשפר את ההסתגלות וההרגשה.
-
בשביל לקבל את הכדור או כדי להצטייד בו, צריך מרשם רופא